<h1>בשר על גבי גחלים מיוחס לרב ביבי גאון סימן ח'</h1>
<h2>דף כח:</h2>
אדם אחד מת והניח אלמנה ובן ונכסים מקרקעי ומטלטלי ועמד קרובו של יתום וגירש את האשה מנכסי בעלה ופרע לה כתובתה ומכר מנכסי היתום מקרקעי ומטלטלי ונתנם לאלמנה ואח"כ הגדיל היתום וחיפש בנכסי אביו ומצא שנמכרו בלא הכרזה ובטעות. והקרוב שמכרן היה ממונה דיין בקהילו. יכול היתום לתבוע נכסי אביו או לא. כך הראוני מן השמים שכיון שמכרם בלא הכרזה לבדו שלא כדין עשה ומכירתו בטילה, ויחזיר היתום ללקוחות מה שנתנו בשעה שקנאום עד פרוטה אחרונה דאמר אמימר משמיה דרב יוסף [כתובות ק' ע"ב] ב"ד שמכרו בלא הכרזה אפילו בשויו נעשו כמי שטעו בדבר משנה וחוזרין וכ"ש יחיד כמו אלמנה שמכרה שלא בב"ד שמכירתה בטילה. ואם יאמר אדם שאותו קרובו דיין ממונה היה לשעה אעפ"כ לקרובו אינו כשר לדון אא"כ מקבלו בעל דין עצמו לאותו דין. ואנו למידין ממעשה דר' יוחנן וריש לקיש דר' יוחנן היה ראש ישיבה וריש לקיש היה תלמידו ואמרו חכמים [שם נ"ד ע"ב] (בני אחתי) [קריביה] דר' יוחנן הוה להו איתת אבא דהות מפסדא מזוני, אתו לקמיה דר' יוחנן אמר להו [וכו'] והא ר' יוחנן לא אמר הכי אמ' להו זילו (אהדור) [הבו לה] ואי לא מפיקנא לכו ר' יוחנן (ממונייכו) [מאונייכו], אתו לקמיה דר' יוחנן אמר להו ומה אעשה שכנגדי חולק עלי, הרב הראש היה ראש ישיבה ועל שהיה קרובם לא היה יכול לדונם. ועוד ממעשה דמר עוקבא היה ראש ישיבה [סנהדרין כ"ח ע"ב] ועל שהיה קרובם לא היה יכול לדונם, דאמ' קרובים ונתרחקו אתו לקמיה אמר להו פסילנא לכו בדינא. ואע"פ שמטלטלי אין צריכין הכרזה אבל ב"ד צריכין אפילו בשווין ואם מכרן שלא בב"ד המכירה בטילה כ"ש מכירה בטעות [על הגליון: מכל אלו הטעמים והראיות נראה שיש ליתום לתבוע ממון אביו ולהוציא מיד לקוחות והוא היתום יחזיר להם את הדמים שנתנו בהם הואיל ובפירעון כתובת אשת אביו נתנו אותן הדמים עכ"ל חיבור רב ביבי] לכן יחזיר היתום הדמים הואיל ובפירעון כתובת אמם נתנו הדמים וכן הלכה.
